ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
1794-08
05/12/2011
|
בפני השופט:
מיכל פריימן
|
| - נגד - |
התובע:
לוי סיגל
עו"ד קרן מרץ
|
הנתבע:
בטוח לאומי
עו"ד מרב אבירם
|
| פסק-דין |
כללי
1. התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה, בגין לידה מתאריך 7.10.07.
התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחייה מיום 03.02.08 בנימוק, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין המעסיק שהוא בעלה, וכי עבודתה הייתה בגדר עזרה משפחתית לכל היותר. מאחר שהתובעת אינה מבוטחת לעניין דמי לידה, נדחתה תביעתה.
2. כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו במסגרתה טוענת התובעת כי אין מדובר בעזרה משפחתית אלא שעבדה בעסקיו של בעלה כמזכירה במשרה מלאה החל מחודש 9/06 ועד בסמוך למועד הלידה (חודש 10/07) ואף המשיכה לעבוד לאחר שהסתיימה חופשת הלידה.
3. השאלה שבפנינו הינה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין בעלה וחברה שבבעלותו או שאכן מדובר בעזרה משפחתית בלבד.
המסגרת המשפטית
4. אשר לקביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בני משפחה נקבע
:
"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית, לרבות קירבה בין הורים לילדים, אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד.
מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא הקובעת . עם זאת הלכה פסוקה היא כי
כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין את דעתו, לפרמטרים שונים, ובהם בין היתר מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב. נקבע עוד כי הנטל להוכיח כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית וולונטרית ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטל על מי שטוען לקיומם של יחסי עובד מעביד (עבל 20105/96
אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 603 בעמ' 616; דב"ע לג/108-0
המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה',31; דב"ע לג/159-0
מרקו - המוסד לביטוח לאומי.פד"ע ה',134).
(ראה : עב"ל 679/07 גלדיס בלנק נ' המל"ל)
5. לאחרונה, בעניין
עליזה בן אלישע קבע בית הדין הארצי כי גם כאשר הוכחה עבודה בפועל עדיין יש לבחון שני דברים מהותיים: תשלום שכר והחלפת העובדת בעובד אחר במהלך חופשת הלידה. בית הדין הארצי חזר על משנתו לפיה:
"בבדיקת טיב הקשר בין
הצדדים, אם הם יחסים וולונטריים התנדבותיים, או יחסי עובד מעביד,
נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, התמורה בעד העבודה. זאת מן הטעם שיחסי עובד מעביד מחייבים מטבעם, וכרגיל, קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה "
(עב"ל 535/09
עליזה בן אלישע נ' המל"ל ניתן ביום 15.09.10)
עוד קבע בית הדין באותו עניין, כי על אף שכאשר מדובר בבת זוג אשר מעמדה כעובדת אינו נבחן לפי ההגדרה המרחיבה שבס' 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995, לפיה "עובד" הוא:
"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא הייתה נעשית בידי עובד".
לעניין זה "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכה, אח או אחות".
עדיין, בעת שנבחנת השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין בני זוג, וכמו במקרה של העסקת בני משפחה העונים על הגדרת "עובד" שבחוק ,
בהחלט יש ליתן משקל לשאלה האם, אלמלא עשה בן הזוג את העבודה, היא הייתה נעשית בידי עובד.
בית הדין הארצי אישר את הכרעת בית הדין האזורי כי על אף שהתובעת עבדה בפועל בעסק של בעלה מאז הקמתו ואף הקדישה לו את מיטב מאמציה, לא התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם לאחר בחינת שאלת תשלום בפועל של השכר, ושיעורו הבלתי משתנה, ולאחר בחינת החלפתה של המערערת בעובד אחר בעת שהייתה בחופשת לידה.
6. להלן נבחן האם הרימה התובעת את הנטל להוכיח כי התקיימו בינה לבין בעלה והחברה שבשליטתו יחסי עובד מעביד בשים לב למדדים שהתוו גם בפסיקה שהבאנו לעיל.
מהות עבודתה של התובעת
7. לטענת התובעת, החל מחודש 09/06 עבדה בעסק של בעלה בשם א.א יבוא העוסק במכירה ושיווק של משקאות ועוסק בעבודות בתחום הפרסום והתקנת מוצרי פרסום עבור מפעל הפיס.
בחודש 07/07 עברה לעבוד בחברה בשם "אם פי מור פינק בע"מ" שבבעלות בעלה, העוסקת בייצור משקאות אנרגיה. (כך גם דווחה התובעת במוסד לביטוח לאומי-ר' ת/2).